תוכן

ו) וכן בין בחי׳ הב', אל הג׳, יש בחי׳ ממוצעת, והם שערות וצפרנים של האדם, כנודע, כי זה היה לבוש של אדה״ר בתחלה. והנה הם דבוקים בטו"ר האדם, ודומין אל הגוף של האדם עצמו, אמנם בהסתלקותן משם, נעשה מהם לבוש, מאותן השערות, ע״ד שעושין מצמר הרחלים ועזים, וכיוצא. ולא עוד, אלא שאף גם בהיותן דבוקים בגוף האדם, הם דומים למלבוש, דמיון הבהמות וחיות, ששערותיהן מלבושיהן. והמופת לזה הוא, אדם הראשון בענין הצפורנים. ומצינו בנבוכדנצר, שזה היה לבושו, כמ״ש, עד די שערוי כנשריה רבה, וטופרוהי כצפרים כו'.